שבת 21.8.2027, י״ח באב תשפ״ז
בפרשת עקב מופיעות המילים ואכלת ושבעת וברכת. אחרי שאדם אוכל ושבע, הוא מוזמן לעצור ולהודות על הטוב שקיבל. ההודיה מגיעה דווקא בסיום, כאשר קל לקום מיד לדבר הבא. היא מחברת את המזון אל מי שנתן אותו ואל הארץ שממנה צמח.
פעוט לומד נימוס והכרת תודה דרך החזרה שהוא רואה ושומע. אין צורך לדרוש ממנו לומר תודה בכל פעם כתנאי לקבלת דבר. אפשר להדגים, להציע מילה אחת ולתת לה לצמוח בתוך קשר ולא מתוך לחץ.
מה זה אומר בבית עם פעוט
בסוף ארוחה אחת השבוע הישארו לשבת עוד דקה. הצביעו על דבר אחד שהיה על השולחן ואמרו תודה פשוטה. תודה על הלחם, תודה למי שהכין או ברכת המזון לפי מנהג הבית. תנו לילד לבחור למי או למה ירצה להודות. הוא יכול לומר מילה, להצביע או למחוא כף. חזרו על הבחירה שלו במשפט מלא בלי לבקש שיחקה אתכם. אחר כך פנו יחד את הכוס או הצלחת שלו. השילוב בין מילה לפעולת סיום עוזר להודיה לקבל מקום קבוע בתוך הארוחה.
אפשר לחזור על אותו טקס בארוחה נוספת ולגלות אם הילד מקדים אתכם. חיקוי טבעי הוא סימן שהמילה כבר נעשתה חלק מן ההרגל.
גם הצבעה שקטה יכולה להיות התחלה של תודה.
אין צורך לבקש חזרה בקול. המבוגר מדגים בעקביות והילד מצטרף כשהמילה נעשית שלו.
ליד שולחן השבת
אחרי שאכלנו ושבענו התורה מזמינה אותנו לברך. אפשר לעצור לפני שקמים ולתת שם לדבר אחד שקיבלנו.
ואכלת ושבעת וברכת. תודה קצרה אחרי האוכל, אפילו מילה אחת, ופעוט שרואה אתכם מודים מצטרף לבד.