מהפרשה לבית, פרשת בהעלותך

שבת 19.6.2027, י״ד בסיוון תשפ״ז

כשהעם מתלונן במדבר, משה מתאר לפני אלוהים את כובד האחריות ואומר שהוא נושא את העם כאשר ישא האומן את היונק. התמונה מוכרת לכל מי שהחזיק תינוק עייף לאורך זמן. נשיאה היא אהבה, אך היא גם מאמץ ממשי של גוף ונפש. בהמשך ניתנים למשה אנשים נוספים שנושאים איתו בעול.

פעוט מבקש ידיים מסיבות רבות. עייפות, פחד, געגוע או צורך בקרבה. אפשר להיענות לקשר ובו בזמן לשמור גם על הגוף של המבוגר. נשיאה יכולה להתחלף בישיבה קרובה, ביד או בחיבוק על הרצפה.

מה זה אומר בבית עם פעוט

שחקו משחק של קרוב בדרכים שונות. התחילו בחיבוק קצר על הידיים אם הדבר נוח ובטוח. אחר כך אמרו שעוברים לקרבה אחרת ושבו יחד על כיסא או על הרצפה. הציעו לילד לבחור בין יד ביד, ישיבה על הברכיים או הישענות לידכם. תנו שם לכל בחירה וחזרו עליה פעמיים. אם הוא מבקש שוב להרים, אמרו מה הגוף שלכם יכול עכשיו והציעו חלופה ממשית. המשחק מלמד שקרבה אינה נעלמת כאשר צורת הנשיאה משתנה, ונותן למשפחה כמה דרכים לענות על אותו צורך.

החלופות אינן פחות אוהבות. הן מאפשרות לקרבה להישאר גם כאשר הגב, הידיים או העייפות מבקשים שינוי.

כך הילד לומד שהבקשה שלו נשמעת גם כאשר התשובה מקבלת צורה מעט אחרת.

ליד שולחן השבת

משה דיבר על נשיאת העם כמו שנושאים ילד קטן. התורה מכירה גם באהבה וגם במאמץ שיש בידיים שמחזיקות.

כאשר ישא האומן את היונק, כך משה מתאר את תפקידו. לשאת פעוט על הידיים כל היום זו עבודה של ממש, וגם התורה ידעה.