שבת 22.5.2027, ט״ו באייר תשפ״ז
פרשת בהר מצווה על שנת השמיטה. אחרי שש שנות עבודה האדמה מקבלת שנה של מנוחה. השביתה אינה ביטול של ערך האדמה, אלא חלק מן הדרך לשמור עליה ולהכיר בכך שלא הכול תלוי בעבודה רצופה שלנו.
גם ילד קטן זקוק לזמן שאין בו משימה, הפעלה או יעד. אחרי שבוע עמוס הוא עשוי לבחור דווקא לשכב על השטיח, לדפדף שוב באותו ספר או להסתובב ליד ההורה. מנוחה כזאת אינה זמן מבוזבז. היא מאפשרת לגוף ולראש לעבור מקצב אחד לאחר.
מה זה אומר בבית עם פעוט
קבעו עשר דקות של זמן שקט בלי להכין פעילות. כבו מסכים והניחו על הרצפה שמיכה, שני ספרים וחפץ רך מוכר. אמרו לילד שעכשיו נחים יחד והוא יכול לבחור לשכב, לדפדף או לשבת לידכם. אל תשאלו שאלות רצופות ואל תנסו ללמד מן הספר. עקבו אחר הקצב שלו והשיבו אם הוא פונה אליכם. אפשר לומר בשקט מה אתם עושים. אנחנו יושבים ונחים. בסיום הודיעו שהזמן השקט נגמר ושאלו מה ירצה לעשות עכשיו. המנוחה מקבלת גבול ברור בלי להפוך לעוד משימה שצריך להצליח בה.
אם הילד נרדם או קם לפני הזמן, קבלו גם זאת. המנוחה שייכת לצורך שלו ולא ללוח זמנים מושלם.
אפשר שגם המבוגר יניח את הטלפון בצד ויראה בגופו שהמנוחה שייכת לכל בני הבית.
ליד שולחן השבת
בשנת השמיטה גם האדמה נחה. גם לגוף וללב שלנו מותר לקבל זמן שקט בלי תכנית ובלי משימה.
שמיטה, גם האדמה נחה. לא כל יום צריך פעילות, ופעוט אחרי שבוע במעון זקוק ליום אחד שקט בבית, בלי תכניות.