שבת 29.5.2027, כ״ב באייר תשפ״ז
בפרשת בחוקותי מופיעה הברכה ונתתי גשמיכם בעתם. הגשם טוב כאשר הוא מגיע בזמן המתאים ובמידה שהארץ יכולה לקבל. המילים בעתם מזכירות שלצמיחה יש עונה וקצב. אי אפשר למשוך שתיל כדי שיגבה מהר יותר.
גם התפתחות של ילדים אינה מרוץ ישר. אחד מדבר מוקדם ואחר מטפס בביטחון. ילד יכול להתקדם מהר בתחום אחד ולבקש עוד זמן בתחום אחר. התבוננות בהתקדמות האישית שלו מועילה יותר מהשוואה לילד של השכנים או לאח בגילו.
מה זה אומר בבית עם פעוט
בחרו דבר אחד שהילד לומד עכשיו ותעדו את השלב שבו הוא נמצא בלי לדרוש את השלב הבא. אם הוא לומד לבנות מגדל, הניחו שלוש קוביות גדולות ותנו לו לנסות. אם הוא משתמש במילה חדשה, חזרו עליה בתוך משפט. אמרו מה ראיתם היום. הנחת שתי קוביות זו על זו. אמרת עוד וביקשת שאמשיך. אל תוסיפו השוואה למה שעשה ילד אחר ואל תבקשו הופעה חוזרת מול כולם. לאחר כמה ימים חזרו לאותה פעולה ותנו לשינוי להופיע בקצב שלו.
אפשר לשמור תיאור קצר פעם בשבוע. לאחר חודש קראו את התיאורים וראו כמה צעדים קטנים הצטברו בלי ששמתם לב.
גם ניסיון שלא הצליח עדיין הוא חלק מן התמונה.
תיאור מדויק של הצעד הקטן נותן לילד הכרה בלי להפוך את ההתפתחות שלו לתחרות.
ליד שולחן השבת
הברכה מבטיחה גשם בעתו, בזמן שמתאים לאדמה. גם כל ילד גדל בזמן שלו וזקוק לעזרה שמתאימה לשלב שבו הוא נמצא.
ונתתי גשמיכם בעתם, כל דבר בזמנו. גם ילד גדל בזמן שלו, לא של השכן, וכל אחד מגיע לאותו מקום בדרך שלו.