שבת 10.10.2026, כ״ט בתשרי תשפ״ז, שבת מברכים
פרשת בראשית נפתחת בבריאת העולם. שוב ושוב מופיע בה סדר פשוט. יש אור וחושך, ערב ובוקר, שמים וארץ. אלוהים רואה את האור וקורא לו טוב. הקריאה בשם עוזרת להפוך עולם גדול ומלא פרטים למקום שאפשר להכיר. בשבת מברכים את חודש חשוון, ולכן התחלה אחת פוגשת התחלה נוספת.
זה בדיוק מה שפעוט עושה כשהוא לומד לדבר. הוא מצביע, שואל בקול או במבט, ומחכה שניתן שם למה שהוא רואה. כל מילה חדשה מחברת בין החוויה שלו לבין האדם שלידו. כשהורה עונה בסבלנות, הוא אינו רק מלמד מילה. הוא אומר לילד שהסקרנות שלו ראויה לתשובה.
מה זה אומר בבית עם פעוט
צאו לעשר דקות של גילוי בבית, בחצר או בדרך קצרה. תנו לילד לבחור בכל פעם דבר אחד ולהצביע עליו. אמרו את שמו באיטיות והוסיפו תכונה אחת שאפשר לחוש. אור בהיר, מים קרים, עלה חלק, כיסא קשה. אין צורך לבחון אותו או לבקש שיחזור אחריכם. אם הוא אומר צליל או מילה, חזרו עליה והרחיבו מעט. הוא אומר אור, ואתם אומרים נכון, אור בהיר. כך השיחה נשארת משחק משותף ולא שיעור. אפשר לסיים בבחירת דבר אחד שהיה טוב ונעים לראות היום.
המבט שלו קובע את כיוון המשחק, ואתם נותנים למבט הזה מילים.
אפשר לחזור למחרת לאחד הדברים שמצאתם ולבדוק אם הילד זוכר את המילה או את התחושה.
ליד שולחן השבת
בתחילת העולם נקראו הדברים בשמות. גם אנחנו נגלה היום דבר אחד ונאמר יחד איך קוראים לו.
ויהי אור. פעוט מגלה את העולם מחדש כל בוקר, ולנו נשאר לקרוא לדברים בשם, יחד איתו.