שבת 6.3.2027, כ״ז באדר א׳ תשפ״ז, שבת שקלים ושבת מברכים
משה מקהיל את העם, וכולם מביאים חומרים ומיומנויות לבניית המשכן. בשלב מסוים מגיע יותר מן הדרוש, ומשה מעביר קול במחנה שיפסיקו להביא. גם נתינה טובה זקוקה למידה ולגבול. השבת היא שבת שקלים ובה מברכים גם את חודש אדר ב׳, והרעיון של השתתפות ציבורית מקבל מקום מיוחד.
בבית עם ילדים קטנים יש הרבה רצון להוסיף. עוד משחק, עוד סיפור, עוד ממתק ועוד עזרה. היכולת לומר די אינה דחייה של הילד. היא עוזרת לו לחוות שסיום יכול להיות ברור, רגוע וצפוי.
מה זה אומר בבית עם פעוט
בחרו פעילות נעימה שיש לה התחלה וסוף, כמו הכנסת קוביות לקופסה. הניחו מראש חמש קוביות בלבד ואמרו שכאשר כולן בפנים, המשחק מסתיים. הכניסו אותן בתורות וספרו כמה נשארו. בקובייה האחרונה אמרו זו האחרונה, הכניסו אותה יחד וסגרו את הקופסה. תנו מקום למחאה אם תגיע, חזרו על העובדה שהסתיים והציעו את הדבר הבא בלי לפתוח מחדש את המשחק. החוויה מלמדת שסיום אינו מגיע בהפתעה ושאפשר לעבור ממנו לפעילות אחרת תוך שמירה על הקשר.
אם הילד מבקש עוד סבב, אמרו מתי תוכלו לשחק שוב. גם הבטחה לזמן אחר צריכה להיות קצרה ואפשרית לקיום.
אפשר לשחק שוב למחרת באותו מספר קוביות כדי שהסיום המוכר יהיה קל יותר לצפייה.
ליד שולחן השבת
בני ישראל הביאו למשכן עד שכבר היה די. גם בדברים טובים אפשר לדעת מתי סיימנו ולעבור הלאה.
ויקהל, כולם יחד. הביאו כל כך הרבה עד שמשה ביקש להפסיק. גם בבית מותר להגיד די, גם על דברים טובים.