שבת 31.10.2026, כ׳ בחשוון תשפ״ז
בתחילת פרשת וירא אברהם יושב בפתח האוהל ורואה שלושה אורחים. הוא רץ לקראתם, מציע מים ומקום לנוח, ומבקש משרה להכין לחם. הכנסת האורחים מתרחשת באמצעות מעשים פשוטים שהאורח יכול להרגיש. מבט, ברכה, מים ומקום לשבת.
ילדים צעירים לומדים אירוח בעיקר ממה שהם רואים. הם מבחינים כיצד פותחים את הדלת, באיזה קול מקבלים אדם ומה עושים כדי שיהיה לו נעים. כשהפעוט מקבל תפקיד קטן, הוא לומד שגם לו יש יכולת לתת. אין צורך לדרוש ממנו חיבוק או נשיקה. קבלת פנים יכולה לכבד גם את האורח וגם את הגבולות של הילד.
מה זה אומר בבית עם פעוט
לפני שמגיע אורח, בחרו יחד תפקיד אחד שהילד יכול לעשות. הוא יכול להניח מפית ליד צלחת, להביא כוס פלסטיק לשולחן או לעמוד ליד הדלת ולומר שלום. תרגלו פעם אחת עם אחד ההורים. דופקים בדלת, פותחים, מביטים ואומרים ברוך הבא. כשהאורח מגיע, הזכירו את התפקיד בלי ללחוץ. אם הילד מעדיף להסתכל מהצד, תנו לו זמן והציעו שוב מאוחר יותר. לאחר הביקור אמרו מה הוא עשה במילים ברורות. הבאת כוס לאורח ועזרת לו להרגיש שמחכים לו. כך חסד נעשה פעולה שהידיים הקטנות מסוגלות לבצע.
אפשר לחזור למשחק אחרי כמה ימים ולבדוק אם הילד מציע דרך חדשה לקבל את האורחים.
ליד שולחן השבת
אברהם ראה אנשים בדרך ודאג שיהיו להם מים ומקום לנוח. גם מעשה קטן שלנו יכול לתת לאורח הרגשה טובה.
אברהם רץ לקראת האורחים. ילדים לומדים לקבל אורחים ממה שהם רואים, אז תנו לפעוט להגיש כוס אחת בעצמו.