שבת 5.12.2026, כ״ה בכסלו תשפ״ז, שבת מברכים וחנוכה
פרשת וישב מתארת את כתונת הפסים שנתן יעקב ליוסף ואת הקנאה שהתעוררה בין האחים. מתנה שנועדה להביע אהבה הפכה לסימן של העדפה. באותו ערב נכנס גם חג החנוכה. הנרות עומדים יחד, אך כל להבה נראית בפני עצמה. זו הזדמנות לתת לכל ילד מקום אישי בלי להפוך את המקום הזה למדידה מול אחיו.
פעוטות רגישים מאוד לחלוקת תשומת הלב. הם אינם סופרים דקות, אבל מרגישים מתי מבט מופנה אליהם. רגע קצר של קשר מלא יכול להיות משמעותי יותר מזמן ארוך שבו המבוגר עסוק בדברים אחרים. אפשר לתת לכל ילד רגע משלו ועדיין לשמור על תחושת המשפחה.
מה זה אומר בבית עם פעוט
לפני הדלקת הנרות או בזמן משפחתי רגוע, הקדישו לכל ילד תור קצר. שבו מולו ושאלו אותו לבחור דבר אחד שירצה להראות או לעשות איתכם. אפשר שיר, תנועה, ספר או משחק אצבעות. במשך שתי דקות עקבו אחר הבחירה שלו בלי להציע לאח לעשות טוב יותר. אחר כך עברו לילד הבא ואמרו בקול שעכשיו תורו. לתינוק אפשר לשיר בשמו או לחקות הבעה שלו. כך כל ילד מקבל אור קטן משלו בתוך המפגש המשותף. מאחר שהנרות חמים, הפעילות נעשית במרחק בטוח ובהשגחת מבוגר.
אפשר לחזור על זמן התור בשבוע הבא ולתת לילד לבחור דרך אחרת להראות את עצמו.
ליד שולחן השבת
כל נר מאיר בפני עצמו וכולם מאירים יחד. גם לכל אחד בבית יש מקום מיוחד בתוך המשפחה.
כתונת הפסים עשתה צרות בין האחים. חנוכה נכנס בערב שבת, וכל ילד מקבל רגע משלו מול הנרות, גם בלי כתונת.