שבת 10.7.2027, ה׳ בתמוז תשפ״ז
כאשר העם מבקש מים, אלוהים אומר למשה לדבר אל הסלע. משה כועס ומכה בו במקום לדבר. המים יוצאים, אבל התורה מתעכבת על הדרך שבה פעל. התוצאה לבדה אינה כל הסיפור. גם כאשר הצורך אמיתי, יש הבדל בין מכה לבין מילה.
פעוט עשוי להכות כשאין לו עדיין מילים זמינות לכעס, לתסכול או לבקשה. הגבול צריך להיות ברור ומידי. לא נותנים להכות. לצד העצירה, הילד זקוק למילים ולפעולה חלופית שאפשר לבצע בפעם הבאה.
מה זה אומר בבית עם פעוט
תרגלו בזמן רגוע שלוש דרכים לומר שקשה. אמרו די והושיטו יד קדימה, אמרו עזרה והרימו יד, ואמרו שלי תוך הצבעה על החפץ. תנו לילד לבחור מילה אחת ותנועה אחת ולחקות אתכם. השתמשו בבובה שמתקרבת לחפץ ואפשרו לילד לומר לה די בלי להכות. במקרה אמיתי עצרו בעדינות את היד, אמרו לא מכים והזכירו את המילה שתרגלתם. אל תצפו שהתרגול יפתור מיד כל מכה. החזרה נותנת לו כלי נוסף ברגע שבו השפה עוד מתקשה להגיע.
אפשר לצייר על דף גדול יד פתוחה שמסמנת עצירה ולהניח במקום נגיש. בזמן רגוע הילד מתרגל להצביע עליה ולומר די. הסימן החזותי מזכיר את המילה גם כשהכעס מגיע מהר.
אפשר לתרגל את התנועה גם עם המבוגר כדי שהילד יחווה כיצד מישהו מכבד את סימן העצירה שלו.
ליד שולחן השבת
משה התבקש לדבר אל הסלע והכה בו. כשכועסים אפשר לעצור את היד ולעזור למילים להגיע.
משה הכה בסלע במקום לדבר אליו. פעוט מכה כשחסרות לו מילים, ואנחנו נותנים לו את המילים, פעם אחר פעם.