שבת 6.2.2027, כ״ט בשבט תשפ״ז, שבת מברכים
אחרי מעמד הר סיני באה פרשת משפטים ובה כללים רבים שנוגעים לחיי היום יום. כיצד נוהגים ברכוש, מהי אחריות וכיצד מתייחסים לאדם אחר. הרעיונות הגדולים של התורה מקבלים צורה בתוך מעשים ברורים. השבת מברכים את חודש אדר א׳, וגם התחלה חדשה זקוקה למסגרת מוכרת.
פעוט בודק גבולות שוב ושוב. הוא אינו עושה זאת כדי להכעיס, אלא כדי להבין אם הכלל עדיין קיים ומה יקרה כשהוא יגיע אליו. מספר קטן של כללים קבועים, שנאמרים באותן מילים ונאכפים ברוגע, נותן לו תמונה ברורה יותר מן הבית.
מה זה אומר בבית עם פעוט
בחרו כלל ביתי אחד שחשוב השבוע, כמו יד מחזיקה יד ליד הכביש, אוכל נשאר ליד השולחן או צעצועים אינם נזרקים. אמרו אותו במשפט קצר וחיובי ככל האפשר. יד ביד ליד הכביש. תרגלו אותו במשחק של שלושה סבבים. התקרבו בדמיון לכביש, עצרו, הושיטו יד ועברו יחד. תנו לילד להיות פעם המבוגר שמזכיר את הכלל לבובה. בזמן אמת השתמשו באותו נוסח בדיוק והציעו פעולה חלופית כשצריך. עקביות אינה דורשת קול חזק. היא דורשת שהילד יפגוש שוב את אותו גבול ואת אותה עזרה לעמוד בו.
כאשר הילד עומד בכלל, תארו גם זאת בקצרה. עצרת והושטת יד, ועכשיו אפשר לעבור יחד בבטחה.
אפשר להשתמש באותו כלל במשחק הבא כדי שהילד יפגוש ניסוח מוכר ולא הוראה חדשה.
ליד שולחן השבת
הפרשה מלמדת שכללים עוזרים לאנשים לחיות יחד. בבית שלנו יש כמה כללים ששומרים על הגוף ועל מי שסביבנו.
משפטים, הרבה כללים ברורים. בבית מספיקים כמה כללים קבועים, ופעוט מרגיש בטוח כשהוא יודע מה מותר ומה לא.