שבת 13.3.2027, ד׳ באדר ב׳ תשפ״ז
פרשת פקודי מסכמת את מלאכת המשכן. החומרים נספרים, הכלים מונחים במקומם, וכל אחד מן העושים מביא את עבודתו אל משה. הסדר מאפשר לחלקים רבים להפוך למקום אחד שלם. איש אינו עושה הכול, אבל לכל משימה יש שם ומקום.
פעוט יכול להיות שותף בסידור כשהציפייה ברורה וקטנה. בקשה כללית לסדר את החדר גדולה עליו. בקשה להחזיר שתי מכוניות לסל נותנת לו התחלה וסוף שאפשר להבין. כך הוא מצליח להשתתף בלי שהסידור יבלע את זמן המשחק.
מה זה אומר בבית עם פעוט
בסוף היום בחרו שני סוגי צעצועים ומקום קבוע לכל אחד. אמרו לילד לבחור שני פריטים ולהחזיר אותם. המבוגר אוסף פריטים נוספים במקביל. אפשר להשתמש במשפט חוזר כמו לכל דבר יש בית, ולתאר לאן הוא חוזר. הספר למדף והכדור לסל. לאחר שהילד החזיר את שני הפריטים, אמרו שסיים את חלקו. אל תפתחו עוד ועוד משימות באותו רגע. אם הוא ממשיך מרצונו, הצטרפו אליו. אם לא, השלימו את היתר מאוחר יותר. הגבול הקטן שומר על הצלחה אמיתית ומכין בהדרגה להרגל של אחריות.
בימים הבאים אפשר להחליף את שני הפריטים, אך להשאיר את אותה בקשה. המבנה המוכר מאפשר לילד להתמקד בפעולת הסידור.
הסידור היומי אינו מבחן אלא דרך נעימה להבחין במה שכבר נעשה ומה עוד מחכה.
ליד שולחן השבת
במשכן כל כלי הונח במקומו וכל אדם עשה את חלקו. גם שני צעצועים שחזרו למקום הם חלק חשוב מן הסדר.
כל פריט במשכן נספר ומונח במקומו. ילד שמחזיר בסוף היום שני צעצועים למקומם עשה את שלו. את השאר מסדרים אחרי שהוא ישן.