שבת 3.4.2027, כ״ה באדר ב׳ תשפ״ז, שבת החודש ושבת מברכים
פרשת שמיני מלמדת כיצד מבחינים בין בעלי החיים המותרים באכילה לבין אלה שאינם מותרים. התורה נותנת סימנים שאפשר לזהות ולא משאירה את ההבחנה כתחושה בלבד. השבת היא גם שבת החודש ובה מברכים את ניסן. בבית מתחילים להרגיש שהאביב והפסח מתקרבים.
פעוט ממיין את העולם בכל יום. גדול וקטן, רך וקשה, אוכל ומשחק. מיון אינו חייב להיעשות בכרטיסיות מיוחדות. הוא מתחיל ליד השולחן ובארגז הצעצועים, כאשר נותנים שם להבדל ומאפשרים לילד לנסות בעצמו.
מה זה אומר בבית עם פעוט
בחרו ארבעה חפצים בטוחים משתי קבוצות ברורות. למשל שתי כפות ושתי כוסות, או שתי חיות צעצוע ושתי מכוניות גדולות ללא חלקים קטנים. הניחו שני מקומות ואמרו מה שייך לכל אחד. עשו דוגמה אחת ואז תנו לילד למיין את השאר. אם הוא מניח חפץ במקום אחר, שאלו מה הוא רואה לפני שאתם מתקנים. אפשר לשנות את הכלל בסיבוב הבא ולמיין לפי צבע או לפי מה שאוכלים איתו. המשחק נמשך דקות מעטות ומלמד שהבחנה נשענת על סימן שאפשר לראות ולתאר.
בסיבוב נוסף תנו לילד להמציא כלל מיון משלו. גם אם הוא פשוט, הבחירה מגלה כיצד הוא רואה את החפצים.
אם המיון נעצר, אפשר להשאיר את החפצים במקומם ולחזור אל אותו כלל בזמן אחר.
ליד שולחן השבת
הפרשה נותנת סימנים כדי לדעת מה שייך לכל קבוצה. גם אנחנו יכולים להתבונן, להשוות ולגלות במה דברים דומים ושונים.
הפרשה מבחינה בין חיה לחיה לפי הסימנים. משחק של סימני חיות ליד השולחן, וגם מה אוכלים ומה לא, מתחיל בגיל הזה.