בוקר ראשון במעון מביא איתו תיק קטן והרבה רגשות גדולים.
יש ילדים שנכנסים בסקרנות, ויש ילדים שרוצים להישאר עוד קצת בידיים שלכם.
אצלנו במעון אנחנו מתייחסים להסתגלות כהיכרות שנבנית בהדרגה, גם עבור הילד וגם עבור ההורים.
המטרה אינה בוקר בלי אף דמעה, אלא קשר שבו הילד מתחיל להרגיש שמכירים אותו ושאפשר להיעזר במבוגר שנמצא לידו.

מה אפשר לפגוש בהתחלה

בתקופה הראשונה אפשר לראות בכי בזמן הפרידה, היצמדות להורה, עייפות רבה יותר אחר הצהריים או צורך מוגבר בקרבה בבית. יש ילדים שמשחקים בשמחה ביומיים הראשונים ורק אחר כך מבינים שהפרידה חוזרת בכל בוקר. יש גם מי שנכנסים מהר למשחק אבל מתקשים דווקא בשעת המנוחה. התגובות יכולות להשתנות מיום ליום, ולכן בוקר אחד אינו מספר את כל הסיפור.

אנחנו רוצים להכיר גם את מה שקורה אחרי הדלת. האם הילד מצליח לקבל נחמה, מתעניין במשחק, יוצר קשר ואוכל בהתאם להרגליו. כשמסתכלים על כמה ימים יחד אפשר לזהות התקדמות קטנה, גם אם הפרידה עדיין כואבת. לצד זאת, לא נכון להסביר כל קושי כמשהו שפשוט יעבור. מצוקה מתמשכת, שינוי חריג או תחושה שלכם שמשהו אינו מתאים מצדיקים שיחה מסודרת עם הצוות. בשאלה בריאותית כדאי להתייעץ עם רופא הילדים.

פרידה קצרה שאפשר לסמוך עליה

כדאי לבחור רצף פשוט שחוזר על עצמו. מגיעים, מניחים את התיק, אומרים שלום לאשת הצוות, נותנים חיבוק ונפרדים במשפט קבוע. אפשר לומר שתבואו אחרי המנוחה או לקראת סוף היום, בהתאם לזמן האיסוף האמיתי. לפעוט קל יותר להבין אירוע מוכר מאשר שעה על השעון. אין צורך לשכנע אותו שהכול נפלא בזמן שהוא בוכה. אפשר להכיר בקושי ולשמור על קול רגוע.

אל תיעלמו בלי לומר שלום, גם כשהילד בדיוק התחיל לשחק. כדאי שידע שההורה נפרד ממנו ושוב חוזר. מצד שני, פרידה שנפתחת מחדש שוב ושוב עלולה להיות מבלבלת. תאמו איתנו כיצד מוסרים את הילד למבוגר שמקבל אותו, והימנעו מהבטחה לחזור בעוד רגע כשאינכם מתכוונים לכך. אם הפרידה מסתבכת, נחשוב יחד על דרך שמתאימה לילדכם ולמציאות המשפחתית, בלי לקבוע שכל משפחה חייבת להיפרד בדיוק באותו אופן.

בבית מורידים מעט את הקצב

אחרי יום מלא קולות, ילדים ומקומות חדשים, לא תמיד יש לפעוט כוח לעוד ביקור או הפעלה. אפשר להציע אחר צהריים פשוט עם ארוחה מוכרת, משחק שקט וקצת זמן קרוב יחד. ילד שמבקש יותר ידיים אינו בהכרח חוזר לאחור. לפעמים זו הדרך הזמינה לו לבקש חיבור אחרי זמן בנפרד. גם כמה דקות שבהן הטלפון מונח בצד ואתם קשובים אליו יכולות להיות נעימות מאוד.

אין צורך לבחון אותו בשאלות רבות על היום. אפשר לומר ששמחתם לפגוש אותו ולהקשיב למה שהוא מביא, במילים או במשחק. השתדלו שלא לצרף להתחלה כמה שינויים גדולים בבת אחת, אם אפשר לדחות אותם. היכרות עם המעון, גמילה ומעבר מיטה באותו שבוע עלולים ליצור עומס משפחתי. שמרו ככל האפשר על טקס ערב מוכר, והביאו לידיעתנו לילה קשה או שינוי שעשוי להשפיע על הבוקר הבא.

בונים שפה משותפת

ספרו לנו מה מרגיע את הילד, איך הוא מסמן עייפות ואיך הוא רגיל לבקש עזרה. מידע קטן, כמו שיר שהוא מכיר או הדרך שבה הוא מחזיק מוצץ, יכול לעזור לנו להכיר אותו. חפץ מעבר כדאי להביא בתיאום עם הצוות ובהתאם לגיל ולכללי הבטיחות. הוא אינו מתאים אוטומטית לכל מצב, ובפרט צריך להבחין בין חפץ שמלווה משחק ופרידה לבין ציוד שמותר להכניס למרחב השינה.

בחרו איתנו דרך מתאימה להתעדכן, ושאלו שאלות ממוקדות. במקום להסתפק בשאלה אם היה בסדר, אפשר לשאול מה עזר לו להירגע והאם היה רגע שבו נהנה ממשחק. גם אתם חלק מההסתגלות, ומותר לכם להתרגש או לדאוג. אינכם צריכים להסתיר שאלה כדי להיראות בטוחים. כשאנחנו חולקים מידע בכנות, קל יותר להבין מה הילד צריך ולבחור יחד את הצעד הבא.

הפרידה בבוקר מעסיקה אתכם או שמשהו השתנה בבית? שתפו את הצוות.
נשמח לחשוב יחד על דרך שתיתן לילדכם קרבה, יציבות וזמן להכיר.